העברת נורות UVC מהמעבדה לקווי הייצור: מה באמת צריך לדעת
נורות UVC כבר לא משמשות רק לחיטוי של חללים קטנים. אנו רואים יותר ויותר שימוש במערכות אלה בקווי ייצור אוטומטיים. אך הבעיה היא שכאשר רוכשים נורות בכמויות גדולות, לא מדובר רק ברכישת נורות – יש צורך לוודא שזרם עקבי של פוטונים יגיע לאזור הרצוי, בלי ששום דבר יחמוק מהמערכת.
בואו נדבר על הפיזיקה
רוב הנורות האלה פועלות באורך גל של 253.7 ננומטר – אורך גל שפוגע ב-DNA של החיידקים. אך אם משתמשים במאות נורות כאלה, החומר ממנו עשויות הנורות חשוב מאוד. ציפויי קוורץ זולים יכולים לחסום את הקרינה לפני שהיא יוצאת החוצה. לכן אנו מעדיפים שימוש בסיליקה מותכת בעלת רמת העברת אור גבוהה – כך האנרגיה תגיע ליעדה, ולא תישאר לכודה בתוך הנורה.
החום
נורות בעלות הספק גבוה כן מחסלות את החיידקים מהר יותר, אך הן גם יוצרות חום רב. אם משתמשים במערכות כאלה, יש צורך באוורור יעיל. אם הנורות יישארו ללא אוורור, טמפרטורתן תעלה, וכך ירד יעילות הנורות. זו סיבה פשוטה, אך היא יכולה לפגוע ביעילות המערכת.
הפרטים הטכניים
האם צריך לחבר את הנורות באופן ידני? עדיף להשתמש בבלאסטרים אלקטרוניים. בלאסטרים מגנטיים גורמים להבערה של הנורות, וכך הן נהרסות מהר יותר.
טיפ לאנשים שרוצים להחליף את הנורות
בדקו היטב את ההתאמה בין הנורות החדשות לבין הנורות הישנות. אם ההתאמה אינה מושלמת, עלולים להיווצר בעיות. זו לא דרך נעימה לבלות את יום שלישי…
הפשרות
ככל שמרחיבים את השימוש בנורות UVC, “הזדקנות הנורות” נהיית בעיה אמיתית. נורות UVC מאבדות את יעילותן עם הזמן, והדבר הגרוע ביותר הוא שלא ניתן לדעת זאת רק על ידי הסתכלות על הנורות. הן עדיין זוהרות, אך אינן מבצעות את תפקידן. יש צורך בחיישני UVC כדי לדעת מתי צריך להחליף את הנורות, לפני שהיעילות שלהן יורדת.
זו המחיר שצריך לשלם על הרחבת השימוש בנורות UVC. מצד אחד יש את היתרונות של שימוש במערכות אוטומטיות, אך מצד שני יש צורך בתחזוקה רבה יותר.